עבודה אקדמית נכתבת לפי מערכת כללים אחידה. ישנן כמה מערכות כללים שכאלה, אך השכיחה ביותר במדעי החברה היא השיטה של האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה (American Psychological Association; APA). השיטה מורכבת מאוד וכוללת פרטים רבים. להלן עיקרי ההנחיות לכתיבת עבודה אמפירית (מחקרית) לפי המהדורה השביעית של שיטה זו [1], [2]. לכללי הביבליוגרפיה - קפצו לתחתית לקבלת הסבר, או ממש לסוף להפניה לכלים טכנולוגיים שיעזרו לכם.
סדר חלקי העבודה
לפי ה-APA, העבודה מסודרת באופן הבא:
דף השער
במרכז למעלה תופיע כותרת העבודה ממורכזת. מיושרים לימין מלמטה, כל פרט בשורה נפרדת, יופיעו הפרטים הבאים: שם הקורס, מחלקה ומוסד אקדמי, סוג העבודה, שם המנחה, שם הסטודנט ות.ז., תאריך הגשה. דף שער נמצא רק בעבודות אקדמיות. בכתיבת מאמרים יש פורמט אחר לשער.
כותרת העבודה
הכותרת אמורה לכלול את המשתנים המרכזיים ואת היחסים בינהם, וכן להתייחס לאוכלוסיית מחקר. הימנעו ממילים מיותרות כמו "מחקר על", "חקירה של". השתדלו שהכותרת תהיה קצרה ככל הניתן. דוגמאות: "השפעת קורס 'השכלת יסוד' בצה"ל על הדימוי העצמי של מתגייסים טעוני-טיפוח", "הגירה ושיכון בישראל: מבט נוסף על אי-שוויון אתני", "הבדלי מגדר בתחילת הקריירה המקצועית של בוגרי מנהל עסקים".
תקציר
התקציר הוא סיכום קצר של העבודה כולה הבנוי כפסקה רציפה. בתקציר של עבודה אמפירית יופיעו הנושאים הבאים (כמשפט או שניים לכל נושא):
הבעיה שחקרתם כולל ההשערות המרכזיות שלכם.
משתתפי המחקר ומאפייניהם הבולטים.
שיטת המחקר בה השתמשתם: מערך המחקר (לדוגמא: ניסוי, תצפית), גודל המדגם, איסוף הנתונים.
ממצאי המחקר כולל גודל האפקט ורווח בר-סמך או מובהקות סטטיסטית.
מסקנות המחקר והשלכותיו או היישומים הנובעים ממנו.
מבוא
בפרק המבוא יש להתייחס לשאלות הבאות במספר עמודים (בהתאם לדרישת המרצה):
מה החשיבות של שאלת המחקר? מהן ההשלכות התיאורטיות והמעשיות של המחקר?
איך המחקר הקיים קשור למחקרים קודמים? מדוע צריך מחקר חדש בתחום זה? התייחסו רק למחקרים הרלוונטיים באופן ישיר למחקר הנוכחי. הימנעו מפירוט יתר על מחקרים קודמים. העדיפו להתייחס למאמרי סקירה כלליים.
מהי מטרת המחקר הנוכחי?
מהן השערות המחקר ואיך הן קשורות לתיאוריות? הבחינו בין השערות מרכזיות ומשניות. מה הקשר בין השערות המחקר לבין שיטת המחקר?
שיטה
פרק השיטה אמור לתאר באופן מפורט את האופן בו התקיים המחקר. תיאור זה יאפשר להעריך את המחקר. פרק השיטה כולל תת-פרקים שהם בדרך-כלל: משתתפים, כלים, מהלך. תת-פרקים נוספים אפשריים הם: מערך המחקר, ניתוח הנתונים.
משתתפים
תארו את המדגם שלכם. התייחסו למשתנים סוציו דמוגרפיים כמו: גיל, מין, קבוצה אתנית, רמת השכלה, מצב סוציו אקונומי, וכל משתנה אחר הרלוונטי למחקר הספציפי שלכם. תארו את המדגם ברמת פירוט גבוהה, ובמיוחד התייחסו למשתנים שיכולים להשפיע על האופן שבו נפרש את התוצאות. התייחסו לשיטה בה בחרתם את המשתתפים: האם השתמשתם בדגימה שאינה דגימת נוחות? מה היה אחוז ההיענות למחקר? מה היו התנאים בהם נאספו הנתונים? האם המשתתפים קיבלו תמורה כלשהי עבור השתתפותם? אם יש לכך אישור של ועדת אתיקה לביצוע המחקר התייחסו אליו כאן. אם גודל המדגם נקבע על סמך ניתוח עוצמה, הציגו את הנתונים המראים שלמחקר יש עוצמה מספקת לדחיית השערת האפס.
כלים
רשמו איך מדדתם את כל משתני המחקר כולל המשתנה הבלתי תלוי, המשתנה התלוי, ומשתנים מתערבים. יש לכלול גם משתנים שנמדדו ולא נעשה בהם שימוש בעיבוד הנתונים. תארו כל כלי ורשמו נתונים על תוקף ומהימנות.
מהלך
אם צריך להוסיף מידע לגבי האופן בו נערך המחקר, רשמו זאת בתת-הפרק של המהלך.
ממצאים
סכמו את הנתונים שאספתם ואת הבדיקות הסטטיסטיות שערכתם לאור השערות המחקר. בדיקת השערות הינה נקודת התחלה, אך מעבר לכך יש לדווח גם על גודל אפקט, רווח בר סמך ונתונים תיאוריים שיעבירו בצורה מלאה את משמעות הנתונים. לנתונים חסרים יש השפעה על פירוש הנתונים, אי לכך, ציינו מהי שכיחות הנתונים החסרים והסבירו באופן אמפירי או תיאורטי את הסיבות האפשריות לנתונים החסרים. כשאתם מציגים בדיקת השערות (t test, F, χ2) ציינו את ערך הסטטיסטי, דרגות החופש, ההסתברות לקבל ערך זה או קיצוני ממנו (כלומר ערך p שהתקבל), גודל האפקט וכיוונו. הצגת רווח בר סמך יכולה להיות דרך אפקטיבית ביותר להצגת תוצאות. באופן כללי, זוהי דרך הדיווח הטובה ביותר ולכן מומלצת מאוד. ככלל, רצוי להשתמש ברמת בטחון אחת (95% או 99%) במהלך העבודה כולה.
להלן מספר דוגמאות לדיווח ממצאים של מבחנים סטטיסטיים שכיחים. אפשר להשתמש בהן כתבניות. אפשרות אחרת היא להדביק את הפלטים שקיבלתם לתוך ChatGPT ולבקש ממנו לדווח על הממצאים. ראו סרטון כאן.
מבחן טי t-test
כמשוער, צעירים שהוריהם הגנטיים נשואים קיבלו יותר כסף למימון "המסע הגדול" (M = 6888, SD = 6744) לעומת ילדים שהוריהם הגנטיים גרושים M = 1454, SD = 2352), t(78) = 4.81, p < .001, d = 1.08).
כמשוער, ללקוחות שקנו כרטיסי הגרלה בקיוסק היו ציוני K נמוכים (M = 0.57, SD = 1.02, N = 30) מאלה של לקוחות שהגיעו לקנות מוצר אחר [M = 1.22, SD = 0.70, N = 40) t(49) = 3.04, p = .004, 95% CI [0.22, 1.08]). כלומר, הפער בציון K בין שתי הקבוצות נמצא בין 0.22 ל 1.08 ברמת בטחון של 95%.
ניתוח שונות
מבחן שונות חד-כיווני F(1, 136) = 4.86, MSE = 3.97, p = .029, η2 = .03 הראה כי בין הקבוצות קיימים הבדלים מובהקים סטטיסטית, כמצופה מהתיאוריה[3].
מתאם
כמשוער, נמצא מתאם שלילי בין גיל האשה לבין רצונה להיות מעורבת ברומנים מיניים קצרים r(1353) = .16, p < .001.
ציון SOGS היה קשור להוצאה השבועית על הימורים r(68) = .36, p = .002 אך לא היה קשור לסכום המקסימלי שהוצא על הימורים בשנה החולפת r(68) = .09, p = .47."
רגרסיה
ממוצע בגרויות ניבא הישגים במתמטיקה בתואר הראשון, [R2 = .12, F(1, 148) = 20.18, p < 001, 95% CI [.02, .22. הסולם החדש שיפר ניבוי זה [R2 = .21, ΔR2 = .09, F(4, 144) = 3.56, p = .004, 95% CI [.10, .32. כאשר שני המשתנים הקודמים הוחזקו קבועים, הציון במבחן המיון במתמטיקה הסביר שונות ייחודית בהישגים במתמטיקה בתואר הראשון, R2 = .25, ΔR2 = .04, F(1, 143) = 7.63, p = .006, 95% CI [.13, .37].
חי בריבוע
היה סיכוי גבוה יותר למצוא בני אדם בתמונות הפרופיל של פייסבוק (85%) לעומת תמונות הרקע (60%) χ2(1, N = 319) = 49, p < .001.
בניגוד למשוער, לא נמצא שנוכחות של אנשים נוספים בתור העלתה את הרכישה של כוסות מתכלות (50%), בהשוואה למצב בו לא עמדו אנשים בתור (45%) χ2 (1, N = 324) = 0.35, p = .55, φ = .03.
כמשוער, היה סיכוי גבוה יותר שנשים יעלו תמונה בפורמט החדש בפייסבוק χ2(1, N = 500) = 8.47, p = .004, male to female Odds Ratio = 0.6.
כמשוער, היה סיכוי גבוה יותר שגברים יצנחו לבד (20%) בהשוואה לנשים (2.5%) χ2(1, N = 5,650) = 259.70, p < .001, male to female Odds Ratio = 8.
מבחן פרופורציות
נבדקה הפרופורציה של גברים בקרב צונחים צניחה חופשית. מתוך מדגם של 220 צונחים, פרופורציית הגברים היתה 65%. כמשוער, הפרופורציה בקרב הגברים היתה גבוהה מ 50%, z = 4.45, p < .001, 95% CI [58.30, 71.29]
דיון
פתחו את פרק הדיון עם הצהרה ברורה לגבי תמיכה או חוסר תמיכה בהשערות המחקר הראשיות והמשניות. אם ההשערות לא אוששו הציעו הסברים לכך. הבהירו את מסקנות המחקר, הציגו את הקשרן וחזקו אותן באמצעות השוואה של תוצאות המחקר הנוכחי עם תוצאות של מחקרים קודמים. אל תחזרו על נקודות שכבר ציינתם, כל משפט אמור לתרום להבנת הנושא. התייחסו לאופן בו ניתן לפרש את תוצאות המחקר, תוך התייחסות למגבלות המחקר. דונו גם ביכולת ההכללה (התוקף החיצוני) של הממצאים. התייחסו להשלכות תיאורטיות או יישומיות של ממצאי המחקר וכן למחקרי המשך. סיימו את פרק הדיון בסיכום המדגיש את משמעות הממצאים.
לוחות ותרשימים
לא בכל עבודה יופיע לוח (טבלה). לוח יופיע כאשר הצגתו תסייע להבנת הנתונים. אותה מדיניות נכונה גם לגבי תרשימים. אין צורך לכלול בעבודה תרשים אשר לא תורם באופן משמעותי להבנת העבודה. בתוך הטקסט כל לוח ותרשים מקבל מספר. כותרת הלוח או התרשים תייצג את תוכנו. בגוף העבודה יופיעו הפניות אל הלוחות והתרשימים על פי מספרם הסידורי. בלוחות יש להציג רק את המידע ההכרחי, ורק את הקווים ההכרחיים. כמו בדיווח הממצאים בטקסט, כך גם בלוחות, אם ישנה אמידה של ערכים נקודתיים כמו מתאם או מקדמי רגרסיה, צריך לכלול רווח בר-סמך. ראו קובץ זה הכולל דוגמאות ללוחות.
כללי עיצוב
המסמך יודפס בגופן אחד בגודל 12 לאורך כל העבודה. רצוי גופן מסוג serif, לדוגמא David בעברית Times New Roman באנגלית.
כל העבודה תוגש ברווח כפול (יש להגדיר זאת בפריסת עמוד, ולא להוסיף שורות באופן ידני). רווח בודד יכול להופיע רק בטבלאות.
שוליים אחידים של לפחות 2.5 ס"מ בכל צידי הדף (ברירת המחדל בWord היא בסדר).
כל פסקה מתחילה בטאב (כניסה פנימה של מספר מקומות). יש לעשות זאת באמצעות כפתור tab או כחלק מהגדרת הפסקה, ולא באופן ידני. יוצאי דופן הם התקציר, ראשי הפרקים ורשימת המקורות.
לא יורדים שורה (מקלידים enter) בסוף משפט, אלא רק בסוף פסקה.
אחרי נקודה [.], או פסיק [,] מקלידים רווח. לא מקלידים רווח לפני סימני פיסוק אלה.
יש למספר את כל העמודים בעבודה החל מהעמוד השני.
העבודה לא כוללת תוכן עניינים או רשימת טבלאות.
אין שימוש בצבעים, תמונות וציורים שאינם רלוונטיים למחקר.
עיצוב ראשי הפרקים
ראשי פרקים מסייעים לקורא לזהות את מבנה העבודה ורצוי להשתמש בהם. ראשי הפרקים מעוצבים לפי רמתם. יש לשמור על אחידות בעיצוב לאורך המסמך כולו.
רמה ראשונה (תקציר, שיטה, ממצאים, דיון) ממורכזת ומודגשת
רמה שניה (תת-נושאים בתוך פרק המבוא, השיטה, הממצאים והדיון) מיושרת לימין ומודגשת
רמה שלישית בצד ימין עם טאב, מודגשת, עם נקודה בסיומה.
רמה רביעית בצד ימין עם טאב, מודגשת, עם נקודה בסיומה, בכתב נטוי.
הפניות (אזכורים)
לאחר כל ממצא או טענה שאינם מקוריים שלכם, יש להפנות למקור המידע. ההפניה (אזכור) נותנת קרדיט למחבר המקורי ומאפשרת בדיקה והרחבה. אם לא רושמים הפניה שכזו אתם עוברים עבירה של גניבת דעת (פלגיאט). ההתייחסות למידע שנמצא במקורות שקראתם תיעשה במלים שלכם ולא על ידי העתקה של משפטים שלמים כלשונם. העתקה מסוג זה נוגדת את כללי האתיקה, ובמקרים בהם יועתקו יותר מאשר משפט או שניים בודדים מהווה עילה לפסילת העבודה.
ההפניה בתוך הטקסט כוללת את שמות המחברים ואת תאריך הפרסום. עבור כל הפניה שמופיעה בתוך הטקסט יופיע פריט ביבליוגרפי ברשימת המקורות. הפרטים שיופיעו בהפניה תלויים במספר המחברים, ובמספר הפעמים שההפניה הופיעה בטקסט. הפניות של מקורות באנגלית יירשמו באנגלית, הפניות של מקורות בעברית יירשמו בעברית. ראו סרטון קצר המדגים איך לעשות זאת.
אם שם המשפחה של המחבר כתוב בתוך הטקסט, ההפניה של מקור בעברית תכלול רק את השנה. לדוגמא: "לוי (2018) מצא שחגבים קופצים גבוה יותר בימי גשם" אם שם המשפחה של המחבר כתוב בתוך הטקסט, ההפניה של מקור באנגלית תכלול שם ושנה ואילו בתוך הטקסט ייכתב השם באותיות בעברית. לדוגמא: "ניסבט (Nisbett, 2009) טען שפריחת התורמוס תלויה במספר המבקרים באתר"
יש המעדיפים לרשום את המונח "ואחרים" כתחליף העברי למונח הלטיני et al.
באזכור של מספר מקורות ביחד נרשום אותם בתוך סוגריים לפי סדר אלפביתי, מופרדים זה מזה בפסיק. לדוגמא: (Graham et al., 1983, Hordan, Canavan, & Steer, 1985, Stalonas & Kerzner, 1980)
בהסתמכות על מקור משני, המצטט מקור ראשון, ברשימה הביבליוגרפית נכתוב רק את המקור המשני, ובתוך הטקסט נפנה אל שניהם. לדוגמא: "השמנה נתפסת בעיני הציבור כפגם מוסרי (Harkaway, 1983, cited in Abrahams, 1994)" "לנטייה להשמנה ישנו רקע גנטי ניכר (כהן, 2010, כמוזכר באלוני, 2012)." מקרים אלה מתאימים למצבים בהם אתם קוראים מאמר (מקור משני) המזכיר מאמר מוקדם יותר (מקור ראשוני) ואתם מעוניינים להתייחס למה שנכתב במאמר המוקדם. מצב זה אופייני לעבודות בתואר הראשון אך נחשב כלא רצוי בעבודות מתקדמות יותר בהן נדרש מהכותב לקרוא את המקור הראשון.
ראו למטה את הכללים המיוחדים למקורות באינטרנט.
כתיבת רשימת מקורות (ביבליוגרפיה)
כללי
בסיום העבודה יופיעו הפרטים הביבליוגרפיים של כל המקורות בהם השתמשתם. ברשימת המקורות לא יופיעו פרטים ביבליוגרפיים של מקורות שאין להם הפנייה בתוך הטקסט. לכל סוג של מקור מידע (ספר, מאמר, תיזה) ישנו פורמט שונה לכתיבת הפרטים הביבליוגרפיים. בחרו בפורמט המתאים לכם לפי סוג המקור ועבדו לפי הדוגמאות. ראו סרטון קצר המדגים איך עושים זאת.
בספר ההדרכה של ה-APA מוצגים מעל 100 דוגמאות לפריטים ביבליוגרפיים שונים. במסמך זה אציין רק את השכיחים בינהם.
הנוסחה הכללית של פריט ביבליוגרפי כוללת: מחברים (שנת הפרסום). כותר. מידע על ההוצאה לאור.
כותר הפריט בעברית יודגש ב-bold בעוד כותר באנגלית בקו נטוי (italic).
ברשימת המקורות יש לכתוב תחילה את המקורות בשפה בה רשומות רוב הציטטות.
הפריטים שברשימה יוצגו בסדר אלפביתי על-פי שמות המשפחה של המחברים.
את הפסקאות בכל השפות יש לעצב בהסחה, כלומר כך:
מאמר מתוך כתב-עת
רבינוביץ, ד'. (1993). נוסטלגיה מזרחית: איך הפכו הפלשתינים לערביי ישראל. תיאוריה וביקורת, 4, 152-141.
McPherson, M., Smith-Lovin, L., & Cook, J. M. (2001). Birds of a feather: Homophily in social networks. Annual Review of Sociology, 27, 415–444. https://doi:10.1146/annurev.soc.27.1.415
יש לשאוף לרשום את מספר ה DOI של המאמר, זהו מספר הנמצא לעיתים בעמוד הראשון של המאמר. אם מספר ה DOI אינו ברשותכם, לא רושמים אותו וכל שאר הפרטים זהים.
ספר
גלוברזון, א' וכרמי, ע'. (1988). אנשים בארגון. תל-אביב: ספריית המנהל.
משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים. (1988). הערבים אזרחי ישראל. ירושלים: מעלות.
Myers, D. G. (1999). Social psychology (6th ed.). McGraw-Hill.
ספר ערוך
כהן-אלמגור, ר' (עורך). (1999). סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית. תל-אביב: ספריית פועלים.
Bandura, A. (Ed.) (1995). Self-efficacy in changing societies. Cambridge University Press.
פרק מתוך ספר ערוך
אלאור, ת'. (1998). תינוקות שנשבו: תפישת החילוניות בקהילה החרדית. בתוך א' אבוהב, א' הרצוג, ה' גולדברג וע' מרקס (עורכים), ישראל: אנתרופולוגיה מקומית (עמ' 375-355). תל-אביב: צ'ריקובר.
Penn, D. J., & Frommen, J. G. (2010). Kin recognition: An overview of conceptual issues, mechanisms and evolutionary theory. In P. Kappeler (Ed.), Animal behaviour: Evolution and mechanisms (pp. 55–85). Springer.
דוח מחקר
וייסבלאי, א'. (2020). נתונים נבחרים על הרגלי קריאה של ילדים ונוער. הכנסת: מרכז המחקר והמידע. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/aaeccdee-deae-ea11-8107-00155d0aee38/2_aaeccdee-deae-ea11-8107-00155d0aee38_11_15055.pdf
Duggan, M. (2017). Online harassment 2017. Pew. http://www.pewinternet.org/2017/07/11/online-harassment-2017/
אינטרנט: כללי
פרג', י'. (2020, 19 ביוני). תקשיבו למי שחווה גזענות. דבר העובדים בארץ ישראל. https://www.davar1.co.il/230341
Maynard, M. (2010, February 3). Prius adds to Toyota’s woes as stock drops in Tokyo. The New York Times. https://www.nytimes.com/2010/02/04/business/global/04toyota.html
הפניות: (פרג', 2020)
(Maynard, 2010)
אם יש לכם כתובת אינטרנט שכוללת עברית, כשתעתיקו אותה היא תיראה כמו שרשרת ארוכה של אותיות וסימני %. אם חשוב לכם שתראה את הטקסט בעברית, חפשו ברשת אתר של encode-decode, כמו זה למשל, והשתמשו בו כדי להמיר את הכתובת חזרה לעברית.
אינטרנט: מחבר שהוא ארגון
וואלה. (2020, 1 ביולי). 1 מ-10 ישראלים חושב שזה ממש בסדר לתקוף צוותים רפואיים. https://healthy.walla.co.il/item/3370535
OECD. (n.d.). Green growth and sustainable development. http://www.oecd.org/greengrowth/
כשחסר תאריך באנגלית רושמים n.d., כשחסר תאריך בעברית רושמים ח"ת (חסר תאריך).
הפניות: (וואלה, 2020)
(OECD, n.d.)
אינטרנט: ויקיפדיה
התחממות עולמית. (2020, 20 ביוני). בתוך ויקיפדיה. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA
Global warming. (2020, June 20). In Wikipedia. https://en.wikipedia.org/wiki/Global_warming
בשימוש בויקיפדיה רושמים את התאריך בו עודכנה הגרסא האחרונה (רואים בתחתית הדף). זה הכלל לגבי אתרים בהם התוכן משתנה.
הפניות:("התחממות עולמית", 2020)
("Global Warming", 2020)
*כלים טכנולוגיים
קשה מאוד להקפיד על כל הפרטים הקטנים של כללי ה-APA. ישנם כלים טכנולוגיים שיכולים לסייע לכן לייצר פריט ביבליוגרפי נכון.
דרך תוכנת Word ניתן להוסיף פריטים ביבליוגרפיים באופן מובנה ולהתאים אותם לסגנון APA
אם מצאתן מאמר דרך גוגל סקולר, קל מאוד להעתיק משם את הפרטים הביבליוגרפיים שלו בלחיצה על סימן הציטוט
כלי הבינה המלאכותית ChatGPT יכול לנסח לכם פריט ביבליוגרפי לפי כתובת doi.
אפלקיציות ייעודיות כמו Citation Machine שמייצרות עבורכן את הפריט הביבליוגרפי, גם במקרים מסובכים כמו אתרים, בלוגים ועוד.
תוכנה חינמית MyBib מייצרת גם רשימת מקורות וגם אזכורים. מאפשר שיתוף פרוייקט עם בת זוג, והורדת הרשימה לקובץ Word.
לבסוף, אם אתן מתכננות לימודים רציניים גם לתארים מתקדמים, רצוי להתחיל לעבוד על תוכנה ביבליוגרפית כמו Mendeley, Endnote, Zotero ועוד.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------- [1] American Psychological Association (2020). Publication manual of the American Psychological Association (7th ed.). https:doi.org/10.1037/0000165-000 [2] לפרטים נוספים ראו: https://apastyle.apa.org/jars/quantitative [3] American Psychological Association (2010). Publication manual of the American Psychological Association (6th ed.) Washington, DC: Author.