כתיבה היא הדרך המרכזית לבטא רעיונות באקדמיה. למרות שהיא נשמעת כמו מיומנות פשוטה, כתיבה אקדמית היא משימה מורכבת וקשה, ולא רק לסטודטנים מתחילים. בקורס "כתיבה מדעית" הסטודנטים לומדים לכתוב שלב אחר שלב בעזרת פירוק המשימה הגדולה הזו למרכיבים קטנים.
אני מלמדת כתיבה מדעית במרכז האקדמי רופין, כבר קרוב ל-20 שנה. כמו רוב המרצים בתחום הזה, אין לי רקע בלשון ודקדוק אבל יש לי נסיון רב בכתיבה אקדמית ובהוראה. במהלך השנים פיתחתי שיטת הוראה שמפרקת את תהליך הכתיבה לתת-שלבים ומלמדת אותם בזה אחר זה. כתבה זו נכתבת לקראת הצגת שיטת ההוראה בכנס של מכון מופ"ת והפורום הישראלי לכתיבה אקדמית: First International Conference on Academic Writing שנערך באופן מקוון ביולי, 2020.
בתור נערה, היה לי קשה מאוד לכתוב טקסטים ארוכים. אהבתי מתמטיקה ומדעים, ולא ידעתי איך לפתח טקסט מעבר לכתיבה של כמה משפטים מתומצתים. כשהתחלתי ללמד כתיבה מדעית ברופין, זיהיתי קשיים דומים אצל חלק מהסטודנטים, בעיקר סטודנטים למנע"ס, כלכלה וחשבונאות. גם סטודנטים שאהבו לכתוב, וחשבו שהם עושים זאת טוב, התקשו להתאים את הכתיבה שלהם לכתיבה האקדמית. לכן, בבניית הקורס של כתיבה מדעית ניצלתי את החשיבה האנליטית (שהקשתה עלי בצעירותי) ופירקתי את תהליך הכתיבה לשלבים: משפט, סימני פיסוק, משפט מפתח, משפטי תמיכה, מילות קישור, עיצוב מסמך, סגנון כתיבה, כללי כתיבה, בחירת נושאים, סידור נושאים, שילוב מקורות מידע, הפניות ורשימת מקורות.
כל שלב נלמד במחזור הלמידה הבא:
הוראה
הדגמה
תרגול
משוב (עמיתים, מרצה, עצמי)
וחוזר חלילה.
מחזור אחד של למידה אינו מספיק ללמידה של שלב בכתיבה. יש צורך בכמה מחזורים, כאשר בכל מחזור אפשר ורצוי להשתמש בתרגילים שונים. יתרה מכך, הלמידה אפקטיבית יותר כאשר החזרות נעשות במרווחי זמן, ולכן לא מסיימים ללמוד שלב ואז מניחים אותו בצד, אלא כל הזמן חוזרים שוב ושוב לשלבים שכבר נלמדו.
הקורס מלווה במצגת אחת ובמספר גדול של תרגילים. מכיוון שעובדים עם מצגת אחת, אפשר לחזור בקלות ולתרגל שלבים שנלמדו בעבר. אפשר גם להתאים את בחירת התרגילים לפי הקשיים הספציפיים של כל כתה. סדר למידת השלבים אינו זהה לסדר הפעלת השלבים בכתיבה. תחילה לומדים ברמת המיקרו – משפט, מילות קישור, פסקה ואז עוברים למאקרו – בחירת נושאים, סדר הנושאים.
כדוגמא לתהליך ההוראה, אציג את האופן בו נלמד השלב של "כתיבת משפטי תמיכה".
הוראה: ראשית, אני מסבירה לסטודנטים שפסקה קלאסית מורכבת ממשפט מפתח ומשפטי תמיכה. לאחר שמסיימים לתרגל ניסוח משפטי מפתח, אנחנו עוברים לעבוד על משפטי התמיכה.
הדגמה: אני מראה להם דוגמאות של זוגות משפטים: מפתח ותמיכה, והם צריכים לומר אם ישנה התאמה בתוכן. כלומר, אם משפט התמיכה באמת תומך במפתח.
תרגול: לאחר מכן, הסטודנטים צריכים לכתוב בעצמם זוגות משפטים שכאלה (מפתח ותמיכה) בנושא חדש.
משוב (עמיתים, מרצה, עצמי): רוב התרגילים בכתה נעשים בזוגות. בדרך זו, הסטודנטים נותנים זה לזה משוב רציף. יתרה מכך, מדי פעם אני משנה את הרכב הזוגות, כך שיקבלו משוב מסטודנטים שונים. לאחר עבודה של כ-10 ד', הסטודנטים מגישים לי את המשפטים שהם כתבו, ואם הכתה אינה גדולה מדי, אני בודקת אותם בזמן שהם עובדים על התרגיל הבא.
וחוזר חלילה.
רצוי שהתרגול החוזר יתבצע לאחר שהחזרתי לסטודנטים את ההערות על התרגיל הראשון. בפעם הבאה (במחזור הבא) שנתרגל משפטי תמיכה, אני יכולה לחזור על אותו התרגיל, אך עם נושאים אחרים. יחד עם זאת, אני משתדלת לתת לסטודנטים תרגילים מסוגים שונים. לדוגמא, ניסוח משפט תמיכה למשפט מפתח נתון, הערכה של משפטי תמיכה בודדים או בפסקה שלמה, זיהוי משפטים שאינם תומכים ועוד. דוגמא ללמידה מקוונת שיתופית בשילוב משוב עמיתים ניתן לראות בתרגיל הזה.
גם סיכום הקורס נעשה בהתאם לרוח האנליטית ולפירוק הכתיבה לשלבים. ראשית, הסטודנטים מקבלים סיכום של כל שלבי העבודה. הפעם השלבים מסודרים לפי סדר העבודה הרצוי, ולא לפי הסדר בו למדנו את השלבים. שנית, הסטודנטים מקבלים את הקריטריונים לבדיקת המבחן, שגם הם מפורקים לפי הנושאים שנלמדו.
שביעות הרצון של הסטודנטים בקורס היא גבוהה מאוד. בשנים האחרונות הציון עומד על 5.6 מתוך 6. הם מציינים לטובה את התרגול הרב, את הלמידה הפעילה ואת המשובים הרבים.
לסיכום, כתיבה אקדמית היא מיומנות חיונית אך קשה. אחת הדרכים להתמודד איתה היא לפרק אותה למרכיבים ולתרגל אותם שוב ושוב תוך קבלת משוב. למרות שהקורסים הללו נלמדים בדרך-כלל במכינות, המיומנות של כתיבה אקדמית מלווה את הסטודנטים לאורך התואר כולו.