הייתן מאמינות לזה:
"אנחנו חיים על מגנט עצום: כדור הארץ. גם השמש והגלקסיות הן מגנטים עצומים. למעשה, היקום כולו משפיע עלינו דרך גלים אלקטרומגנטיים בתדרים שונים. פיזיקאים ורופאים כתבו כבר מאות מחקרים על התועלת בטיפול במגנטים. הרופאה שלך לא תספר לך על הטיפול הזה, כי חברות התרופות פועלות כדי להשתיק את המחקרים הללו, ומונעות מהם להתפרסם בכתבי העת המדעיים. אבל האמת היא שמגנטותרפיה יכולה לפתור לכם בעיות כמו סרטן, מחלות לב, דכאון, חרדה, השמנה, אין אונות ועוד מחלות רבות!"
מהו פסאודו-מדע?
התיאור הרשום מעלה מהווה דוגמא לפסאודו-מדע. פסאודו-מדע (או מדע כָּזָב) הוא מערכת של טענות שנשמעת מדעית, אבל בעצם אינה כזו. למה היא אינה מדעית? יש לכך כמה סיבות, אבל הסיבה המרכזית היא שבניגוד למדע, לפסאודו-מדע חסרים מנגנוני בקרה. הוא לא מפעיל מנגנונים שימנעו את הטיית האישוש (הנטייה לחפש מידע שמאשש את מה שאנחנו מאמינים בו) ואת ההתמדה באמונה לאחר שנצבר נגדה מידע סותר.
כמה דוגמאות מקובלות לפסאודו-מדע הן אסטרולוגיה, הומאופתיה, רפלקסולוגיה, NLP, התנגדות לחיסונים, שאלון MBTI, אבל יש עוד רבות וטובות.
חשוב להבחין בין פסאודו-מדע לבין טענות מטאפיזיות, כמו "יש אלוהים". טענות מטאפיזיות לא ניתנות לבדיקה והפרכה מדעית, ולכן אי אפשר לבדוק או לפסול אותן בכלים מדעיים. טענות של פסאודו-מדע, לעומת זאת, אפשר לבדוק בכלים מדעיים. אבל המאמינים בהן לא משתמשים בשיטה המדעית באופן אובייקטיבי כדי לבדוק את אמיתות הטענות ולפסול אותן במידת הצורך.
סימני אזהרה
ישנם כמה סימני אזהרה לטענות פסאודו-מדעיות. ככל שתזהו יותר סימנים כאלה, כך עולה הסיכוי שמערכת הטענות האלה היא פסאודו-מדע.
1. טענות מוגזמות
אם הטענות נשמעות לכן לא סבירות, או מוגזמות, יש סיכוי טוב שהן אכן כאלה. לדוגמא: "שלושה צעדים פשוטים יכולים לשפר את חיי המין שלכן לתמיד!" או "הסופר פוד שיכין לכם את מערכת החיסון לחורף".
2. התבססות על אנקדוטות
אם מנסים לשכנע אתכם על סמך אנקדוטות מרובות, ולא על סמך מחקרים מבוססים, ככל הנראה אין מחקרים מבוססים. כבני-אדם, אנחנו אוהבים לשמוע סיפורים וגם זוכרים אותם היטב. לכן, אנחנו משתכנעים בקלות יחסית מסיפורים אישיים ואנקדוטות. אך מבחינה מדעית, אנקדוטות הן בעייתיות. ראשית, קל לזייף אותן ושנית, תמיד יהיו מקרים חריגים שמציגים תמונה שגויה. לדוגמא, אם אחוזי ההצלחה של החיסון לקורונה הוא 95%, 5% מהמתחסנים עדיין יחלו. מקרים חריגים כאלה יכולים להתבטא בכתבה על אנקודוטה כמו: "למרות שחנה התחסנה, היא חלתה בקורונה ונפטרה לאחר שבועות של סבל. מה זה אומר על החיסונים?"
3. מניפולציות רגשיות
אם הכותבים משתמשים במניפולציות רגשיות כדי להניע אתכם לקבל את הטענה שלהם, סימן שהם לא יכולים לשכנע אתכם בכלים רציונליים. מניפולציות רגשיות יכולות לפנות לרגש הפחד: "מה שלא ידעתם על נזקי המים", לרגש התקווה: "הדיאטה שתוריד לכם 20 ק"ג בקלות", או לרגש היוהרה: "אתה יודע מה טוב לך יותר מהרופא שלך".
4. חוסר התאמה למחקרים קיימים
אם הטענות שמציגים לכן לא מתאימות למה שאתן יודעות מתוך מחקרים מבוססים, יש סיכוי טוב שהן לא מבוססות. לדוגמא: "מחקרים חדשניים מראים שמסאז' בעיניים מגביר את קצב הקריאה פי עשרה."
5. קשקשת כאילו מדעית
קראתן כל מיני מושגים שנשמעים לכן מדעיים, אבל הם לא לגמרי הגיוניים? יכול להיות שאלה סתם מושגים שנועדו לתת לכן תחושה של תחום מדעי. לדוגמא: "האנרגיה שממנה עשוי היקום כולו, היא אנרגיה אחת של תודעה אינטליגנטית רוטטת, המכילה את כל מה שיש ביקום. יש המכנים את האנרגיה הזו השדה המאוחד."
6. תירוצים והצדקות
אחד מסימני ההיכר של פסאודו-מדע הוא הסירוב לקבל מידע הסותר את הטענה שלך. לכן, כאשר אנשים המאמינים בפסאודו-מדע מקבלים מידע הסותר את הטענות שלהם, הם לא משנים את דעתם, אלא את המידע. לדוגמא, מתנגד חיסונים שטען שאין דבר כזה קורונה, נדבק במחלה ואושפז בבית החולים. לאחר שמצבו החמיר, הוא טען שההחמרה נבעה מכך שהרעילו אותו.
אלה היו 6 סימנים לזיהוי פסאודו-מדע. האם הצלחתן לזהות את הסימנים האלה בתיאור שהוצג בתחילת הכתבה?
מקורות מידע
הכתבה מבוססת על שני מקורות עיקריים ומצויינים. אתם מוזמנים ומוזמנות לקרוא אותם, הם כוללים עוד כמה תמרורי אזהרה.
דיאמנט, ג' (2011, 3 באוגוסט). ערכה לזיהוי אשליות – 10 תמרורי אזהרה. חשיבה חדה.
Lilienfeld, S. O., Lynn, S., Namy, L. L., & Woolf, N. J. (2014). Psychological pseudoscience: Imposters of science. In Psychology: From inquiry to understanding (3rd ed.) (p. 42-51). Essex, England: Pearson.