• Sigal Tifferet

איך להעריך מידע מדעי ברשת?

עודכן ב: 13 אוג 2019

מי שמחפש מידע ברשת עלול להתבלבל מקיומן של טענות סותרות. להלן מדריך להערכת טענות מדעיות המוצגות ברשת. הטיפים במדריך זה נאספו ממקורות רבים. אפשר להשתמש בכולם או בחלקם, בהתאם לרמת הבדיקה הרצויה. טיפים אלה הם כללי אצבע בלבד, שאינם יכולים להגדיר באופן חד משמעי אם המידע אמין או לא. הסתכלו על התמונה הכוללת. אם המידע באתר לא עונה על הרבה קריטריונים, חפשו מידע אחר. לבסוף, אל יאוש! היכולת להעריך מידע ברשת הולכת ומשתפרת עם הזמן. התחילו עם כמה טיפים קטנים, ובהמשך נסו ליישם טיפים נוספים. עם הזמן תלמדו להבחין מהר מאוד בין מידע אמין למידע לא אמין.



איכות האתר


אודות

חפשו מי עומד מאחורי האתר. בראש העמוד או בתחתיתו יהיה רשום: אודות, מי אנחנו, about us, או צרו קשר, contact us. בדקו אם מדובר בגוף מסחרי ומה האינטרסים שלו. אפשר לבדוק גם מה רמת המומחיות של בעלי האתר.


אינטרסים

העדיפו אתרים שמונעים מחקירה מדעית וגישה מבוססת ראיות (evidence based). באתרים כאלה הדיון יהיה זהיר ומאוזן יותר. אתרים עם אינטרס כלכלי או אג'נדה אידאולוגית הם בעייתיים מאוד.


דומיין

בדקו את הדומיין של האתר. סיומת gov מעידה על אתר ממשלתי, סיומת ac או edu מעידה בד"כ על אתר אקדמי, סיומת com או co מעידה על אתר מסחרי. סיומת org מעידה אמנם על ארגון, אבל לפעמים מדובר בארגונים קיקיוניים. סיומות מוזרות כמו com.co ביחד לפעמים מעידות על נסיון לחקות אתר לגיטימי. אפשר להגביל את החיפוש בגוגל לדומיין מסוים, למשל: ADHD site:edu.


התמחות

בדקו מה תחום ההתמחות של האתר. אם האתר מתמחה במדע זה הכי טוב. אם הוא עוסק גם בחדשות זה בסדר, אבל יתכן שהוא מחפש כותרות סנסציוניות, ולכן אולי לא מציג את המחקר בזהירות הראויה. אם לצד כתבות מדעיות יש גם כתבות בנושאים שנשמעים לכם מופרכים - היו חשדניים. ראו רשימת אתרים חשודים. אם האתר מציע למכירה מוצרים שפותרים את הבעיות עליהן הוא מתריע - היו חשדניים ביותר.


פרסומות

בדקו אילו מוצרים ושירותים מפורסמים באתר. תוודאו שאין קשר בין הפרסומות לבין הכתבות.


הומור

ישנם אתרי הומור המפרסמים טענות מונפצות. תוודאו שהכתבה שאתם קרואים לא הגיעה מאחד מהם.


קישור מפנה

אם הגעתם לאתר דרך לינק של אתר איכותי, סביר להניח שגם האתר בו אתם נמצאים יהיה איכותי


פייסבוק

חפשו את פרופיל הפייסבוק של האתר והתרשמו מאופיו. אם הוא מלא באמירות סנסציוניות ופרובוקטיביות - היו חשדניים.


גודל

היו חשדניים כלפי אתרים קטנים ופחות מוכרים.


סגנון

כדי לקבל מושג לגבי איכות האתר, נסו להתרשם ממקצועיות הכתיבה והגרפיקה.


תעבורה

כדי לקבל מושג לגבי כמות התנועה לאתר, אפשר לעשות חיפוש עם המילה link. למשל, link:http://www.ynet.co.il. חיפוש כזה יכול להצביע על כמות ההפניות לאתר זה מאתרים אחרים. את אותו הדבר ניתן גם לעשות בעזרת אתרים ייעודיים כמו , similarweb, alexa.


למרות האמור, יכול להיות אתר גדול, עם גרפיקה מושקעת ותנועת גולשים רבה שמגיע להישגים בזכות הפצת כתבות מרעישות ולא מדויקות.


איכות הכותב


זהות

אם שם הכותב חסר, היו חשדניים. בעיקר אם האתר אינו איכותי.


אינטרסים

חפשו שורה העוסקת בניגוד אינטרסים, בד"כ היא תופיע בתחתית הכתבה ויהיה רשום בה שהכותב הוא יועץ לחברה, או היה אורח של החברה בכנס בחו"ל. לעיתים יהיה כתוב מפורשות בתחילת הכתבה שהכתבה היא "בשיתוף" גוף מסחרי כלשהו.


תחום עיסוק

חפשו כתבות נוספות שנכתבו על-ידי אותה מחברת. בדקו אם היא מפרסמת כתבות מפוקפקות. בדקו אם היא מתמחה בנושא הכתבה.

תארים והכשרה

העדיפו כותבת בעלת תואר דוקטורט, רצוי חוקרת בתחום. נסו להקליק על שם הכותבת, חפשו מידע עליה בתחתית הכתבה. במידה ואין מידע בכתבה, חפשו אותה בגוגל. בדקו מה התואר של הכותבת. שימו לב שלפעמים אנשים משתמשים בתואר ד"ר גם אם אין להם דוקטורט מדעי (תואר שלישי), לדוגמא, ד"ר לנטורופתיה. אפשר להתייחס בספקנות מסוימת גם לאשה שסיימה את לימודי הרפואה שלה ולכן נקראת ד"ר, אך אין לה תואר מתקדם (דוקטורט), והיא לא חוקרת. גם אם מדובר בבעלת דוקטורט, יתכן, למשל, שהדוקטורט שלה הוא בתחום התקשורת, והיא כותבת על רפואה. גם אם מדובר בבעלת דוקטורט בתחום מדעי, יתכן שהיא לא חוקרת בתחום (לדוגמא, ד"ר לפיזיקה שכותבת כתבה על פסיכולוגיה). גם אם היא חוקרת, זה לא אומר שהיא חוקרת מובילה. אפשר לבדוק את הסטטוס המחקרי של חוקרת באופן כמותי דרך הגוגל סקולר. מחפשים את שם החוקרת בגוגל סקולר ובודקים כמה ציטוטים יש למחקרים שלה, אם בכלל יש לה מחקרים.

איכות הכתבה


הפניות

כתבה מדעית טובה תכלול הפניות למאמרים המקוריים. לחצו על הלינקים ובדקו אם הם אכן טוענים את מה שמייחסים להם.


עדכניות

מכיוון שהמדע מתעדכן כל הזמן, העדיפו כתבות עדכניות.


תפוצה

אם הכתבה התפרסמה באתר פחות מרכזי, בדקו אם הטענה בכתבה מופיעה גם באתרי חדשות מהימנים וכלליים.


תגובות

קראו את תגובות הקוראים לכתבה. אם מדובר בכתבה הכוללת פייק ניוז, אולי תראו התייחסויות לכך בתגובות.


שחזור

אם הכתבה מספרת על מחקר חדש ויחיד במינו - היו חשדניים. אסור להסתמך על מחקרים יחידים, מכיוון שישנו סיכוי לא קטן שהם שגויים. כדי להשתכנע שטענה היא נכונה צריך לראות שהטענה שוחזרה במספר רב של מחקרים.


קונספירציה

אם הכתבה מזכירה תיאוריות קונספירציה - היו חשדניים, מכיוון שהן דורשות הרבה הנחות. הסבירות שכל ההנחות הללו יחד תהיינה נכונות היא נמוכה.


סנסציה

אם הכתבה מתארת מחקר שגילה תגלית מרעישה - היו חשדניים. ככל שהטענה נשמעת פחות סבירה, כך יש צורך בביסוס חזק יותר כדי להשתכנע ולקבל אותה. לדוגמא, כותרות המכילות אמירות כגון "מעולם לא ידעתם". לדוגמא, היזהרו מכתבות המזהירות מאסון עתידי או מספרות על תרופה מפתיעה למחלה קשה.


דרמה

אם הכותרת בכתבה כוללת מילים מוגזמות כמו: "מפתיע", "הורסות", "חייבים", "יהרוג אתכם", "יציל אתכם" - היו חשדניים.


תמונות

אם התמונה נראית לכם חשודה, ערכו לה חיפוש הפוך ב- Google Image. גררו את קובץ התמונה לתוך מסרגל החיפוש ותוכלו לראות היכן היא פורסמה בעבר.


בדיקת עובדות

הדרך הפשוטה ביותר לבדוק נכונות של כתבה היא להיכנס לאתרים הבודקים טענות מפוקפקות. ראו כאן רשימה של אתרים כאלה. דרך אחרת היא להתייעץ עם מומחה לענין, או עם אנשים שסומכים עליהם.


פסאודו-מדע

גלעד דיאמנט פרסם ערכה לזיהוי אשליות. כמה מתמרורי האזהרה לזיהוי כתבות פסאודו-מדעיות (כתבות לא מדעיות המתיימרות להיות מדעיות) הם:

> הטענה המוצגת עומדת בסתירה לחוקי הטבע הידועים.

> הכתבה משתמשת במושגים פסאודו-מדעיים: אנרגיות חיים, תדרים, ניקוי רעלים.

> הכתבה מסתמכת על אנקדוטות וסיפורים אישיים ולא על מחקרים מבוקרים.

> הכותב משתמש במניפולציות רגשיות של הפחדה, תקווה ויוהרה. "מה שלא ידעתם על נזקי המים", "הדיאטה שתוריד לכם 20 ק"ג בקלות", "אתה יודע מה טוב לך יותר טוב מהרופא שלך".

איכות המחקר

כתבה מדעית טובה כוללת הפניות למאמרים המקוריים. את איכות המאמרים האלה אפשר לבחון בהתאם לקריטריונים אקדמיים הנלמדים בתואר הראשון. סרטון זה מסביר איך לבחון את חלקם. הקריטריונים המרכזיים הם:


Impact Factor

העדיפו מאמרים שפורסמו בכתבי עת מבוססים. אחת הדרכים לאמוד את איכות כתב העת היא לבדוק את הדירוג שלו הנקרא אימפקט פקטור. ערכו חיפוש בגוגל לשם כתב העת בתוספת המילים impact factor וחפשו ערך מספרי. במדעי החברה ערך של 2 ומעלה נחשב גבוה, במדעי החיים הערכים גבוהים יותר.


סקירה

מכיוון שהמשקל של מחקר בודד הוא קטן מאוד, העדיפו מאמרי סקירה או מתא-אנליזה המסכמים את הממצאים של מחקרים רבים.


ציטוטים

העדיפו מאמרים שצוטטו פעמים רבות. אפשר לראות את מספר הציטוטים בגוגל סקולר.


עדכניות

העדיפו מאמרים עדכניים (למרות שדבר זה יבוא על חשבון מספר הציטוטים).


סיבתיות

כדי לקבוע סיבתיות, העדיפו מחקרים ניסויים על פני מחקרים מתאמיים. קשה לבסס סיבתיות במחקר מתאמי שלא התבצעה בו הקצאה רנדומלית לקבוצות.


מדגם גדול

העדיפו מחקרים המבוססים על מדגם גדול.


גודל אפקט

לא מספיק לראות שהממצא מובהק מבחינה סטטיסטית, צריך גם לבדוק את גודל האפקט. במחקר עם מדגם גדול גם אפקט שולי יכול לצאת מובהק סטטיסטית. לדוגמא, טיפול נמצא כמקצר זמן מחלה באופן מובהק, אך מדובר בקיצור של שעתיים בלבד בממוצע, כאשר משך המחלה הממוצע הוא שבוע.


יוקרה

העדיפו מאמרים שכותביהם חוקרים באוניברסיטאות ידועות.


מסורת

העדיפו מאמרים ממדינות בהן יש מסורת ארוכה של מחקר בתחום הרלוונטי.

© 2019 by Sigal Tifferet

  • LinkedIn - White Circle
  • YouTube - White Circle

ד"ר סיגל תפארת, המרכז האקדמי רופין

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now